ממן ואח' נ' רותם אמפרט נגב בע"מ ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תחשיבי נזק הצדדים וצרופותיהם, להלן הצעתי בשלב זה לצדדים.

התובע יליד 1958, עבד אצל הנתבעת-1 משנת 1990, בתחילה בכריית פוספטים במכרות ולאחר מכן כמפעיל ומנהל עבודה של מתקני ייצור חומצה גופרתית. בהתאם לנטען התובע בא במגע עם חומרים שונים וכתוצאה מכך סבל מפריחה בחלקים רבים בגופו.

נתבעת 3 ביטחה את הנתבעת מיום 1 אפריל 1997 ועד ליום 31 מרץ 2004. נתבעת-2 ביטחה את נתבעת-1 מיום 1 אפריל 2004 ועד היום.

בהתאם לחו"ד שהוגשה על ידי התובע, ד"ר לזרוב, נקבע כי נכותו הצמיתה כתוצאה מכך הינה בשיעור של 20%.

מומחה הנתבעים, ד"ר טרטנר קבע כי נוכח העובדה כי התובע אינו בא במגע יותר עם החומרים, הרי שלא נגרמה לו נכות צמיתה כתוצאה מכך.

עולה, בהתאם לחו"ד מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש, פרופ' אינגבר כי המחלוקת בין המומחים הינה בשאלה אם הפריחה היא איריטנטית או אלרגית. פרופ' אינגבר קיבל את עמדת ד"ר לזרוב, מומחית מטעמו של התובע הן לאופי הפריחה והן לנכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מכך.

נכותו הרפואית של התובע הינה תפקודית במלואה בהתייחס לעבודתו הקודמת ונראה כי בעבודתו הנוכחית ובהעדר מגע עם אותם חומרים, בהתאם לחוה"ד הרפואיות הרי שהשלכתה פחותה מאד.

יוער, כי התובע ממשיך לעבוד אצל נתבעת-1 עד היום. שכרו השביח לאורך השנים ובתקופת אי הכושר והיעדרותו שולם לו שכרו המלא. עם-זאת, לקחתי בחשבון אפשרות של השבחה גדולה יותר לאורך השנים כנגזרת מאופי עבודתו הקודמת של התובע.

אשר לאשמו התורם של התובע, בהתאם להלכות הידועות בעניין זה, הרי שבשלב זה לא מצאתי מקום לקבוע שיעור העולה על 15%.

בנסיבות אלו, לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, בשלב זה מוצע כי הנתבעים יפצו התובע בסך של 140 אלף ₪, מעבר לתגמולי המל"ל בצירוף שכ"ט עו"ד, אגרה ועלות המומחים.

בשלב זה איני מתייחסת לטענות בין הנתבעות ולחלוקת הנזק ביניהם.

ניתנת שהות לצדדים לשקול הצעתי ולנהל מו"מ על בסיסה.

התובע יודיעו עמדתו עד ליום 1 יולי 2012 בהתאם יינתנו הנחיות להמשך ניהול ההליכים בתיק.

תז"פ ליום 3 יולי 2012.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: